Museum Yodfat by Misgav Israel (Hebrew)

תחנה 1 מבוא

יודפת הוקמה בתקופה ההלניסטית במאה ה 3 לפני הספירה. העיר נכבשה ע"י החשמונאים והפכה לעיר יהודית.

 המרד הגדול של היהודים ברומאים התחיל בשנת 65 לספירה בסדרה של מהומות והתכתשויות בין יהודים לפגאנים.

 נירון שהיה הקיסר ברומא, הבין שלפניו מרד רציני ומינה את אספסיאנוס, מבכירי מצביאי הצבא הרומי, להיות מפקד חיל המשלוח לדיכוי המרד ביהודה.

בסתיו 66 לספירה מינתה ממשלת המרד בירושלים מושלים יהודים לרחבי הארץ ויוסף בין מתתיהו, שיקרא לימים יוספוס פלביוס, מונה להיות מושל ומפקד הגליל. תפקידו של יוסף היה להכין את התשתית האזרחית, הצבאית והארגונית לקראת פלישת הצבא הרומאי.

בקיץ 67 לספירה הגיעו אספסיאנוס ובנו טיטוס לעכו בראש שלושה לגיונות. מטרתו הייתה לדכא את המרד בגליל תחילה. לאחר כניעת ציפורי הסתער אספסיאנוס וצר על יודפת שהייתה עיר מבוצרת. המצור נמשך  47 ימים ובסופם נפלה העיר. יוסף בין מתתיהו, מפקד הגליל ומפקד יודפת שהה לאורך המצור ביודפת. לאחר נפילת העיר הוא נימלט למערה יחד עם 40 "מטובי העיר". לאחר שהתגלו החליטו המסתתרים להתאבד. יוסף מספר שאחרי שכל הלוחמים התאבדו נותר הוא ולוחם אחד נוסף והם הסגירו את עצמם לרומאים.

בשנת 70 לספירה כבשו הרומאים את ירושלים והחריבו את בית המקדש.

יודפת הייתה המערכה הצבאית הראשונה בין הצבא הרומי והמורדים היהודים.

לאחר תקופת שביו, הגיע יוסף לרומא והפך להיות היסטוריון בשם יוספוס פלביוס, תחת חסות הקיסרים אספסיאנוס וטיטוס. בשארית ימיו הוא כתב את ההיסטוריה של העם היהודי ותיעד את מלחמותיו. בידנו מצויה עדות ממקור ראשון שנכתב ע"י יוסף ומתעד את אירועי המלחמה ביודפת.

 בשנים 2000-1992 נערכו באתר חפירות מטעם אוניברסיטת רוצ’סטר בניו יורק ורשות העתיקות.